כיסוי ביטוחי לרכב לאחר ביטול הפוליסה

סעיף 24 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע: "מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21 (א) בקשר לחבות, אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה; אולם לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאיריו אלא כעבור 21 יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעה בכתב על הביטול". האם החלק השני של הסעיף חל רק כאשר חברת הביטוח מבטלת את הפוליסה, ואינו חל כאשר המבוטח היא המבטלת אותה?

זו השאלה בה הכריעה (7.6.23) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. היא קבעה, כי הוראה זו ("הוראה ההשהיה") חלה גם אם הביטול נעשה בידי המבוטח. קביעה זו, מסבירה השופטת וילנר, נובעת הן מפרשנות לשונו של הסעיף והן מתכליתו.

תחילה – לשון החוק. ראשית, כאשר המבוטח הוא שיוזם את ביטול הפוליסה והמבטח מסכים לביטול, ממילא מדובר בביטול "בהסכמה הדדית" כפי שאומרת הוראת ההשהיה; די בכך כדי לדחות את הטענה לפיה הוראת ההשהיה חלה רק במקרה שהמבטח הוא היוזם. שנית, הפוליסה התקנית בתחום ביטוח הרכב קובעת במפורש, כי גם המבוטח יכול לבטל אותה – ומכאן שזהו ביטול "בתוקף הוראה שבפוליסה" הנפרדת מ"הסכמה הדדית"; ומכאן שהמבוטח יכול לעשות זאת בצורה חד-צדדית.

השופטת וילנר ציינה, כאמור, גם את תכלית החקיקה של סעיף 24, כפי שהיא עולה בבירור מן ההיסטוריה החקיקתית שלו. בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק, אשר יצרה את סעיף 24 בנוסחו הנוכחי, נאמר במפורש, כי "מטרת התיקון המוצע היא להרחיב את זכויותיו של הנפגע כלפי חברות הביטוח", וזאת "בלי להתחשב בסיבת הביטול" של הפוליסה.

"הוראת ההשהיה שבסעיף 24 לפקודה נועדה להיטיב עם מי שנפגע בתאונה ואינו צד לפוליסה של הרכב הפוגע, ולהרחיב את אפשרויותיו לקבל פיצוי. בעיקרו של דבר, נחיצות ההוראה נעוצה במצבים שבהם בוטלה פוליסת הביטוח של הרכב הפוגע, מכל סיבה שהיא, ובעל הרכב לא הספיק לערוך ביטוח חדש", אומרת השופטת וילנר.

מכך נובע, כי "טענת המערערת, שלפיה הוראת ההשהיה חלה רק כאשר המבטח הוא שביטל את הפוליסה, אינה מגשימה את תכלית החקיקה. פרשנות המערערת שוללת מנפגעים את האפשרות לקבל פיצוי מהמבטח בכל המקרים שבהם הפוליסה בוטלה על-ידי המבוטח וטרם נערכה פוליסה חדשה, וממילא מצמצמת באופן דרמטי את אפשרותם לקבל פיצוי, באופן שכאמור עומד בסתירה לתכלית סעיף 24 לפקודה. כמו כן, נראה כי הפרשנות האמורה אינה מתיישבת עם כוונתו המפורשת של המחוקק, שלפיה הוראת ההשהיה חלה 'בלי להתחשב בסיבת הביטול' של הפוליסה".

ע"א 3080/22, כלל חברה לביטוח נ' פלוני.

עוד באותו נושא

תביעות ייצוגיות

תביעות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב ורב השפעה במערכת המשפט הישראלית. הן מאפשרות לקבוצה גדולה של אנשים, שנפגעו באופן דומה, לתבוע יחד כקבוצה אחת. מטרתן העיקרית היא להגן על זכויות

קרא עוד »

חוק תובענות ייצוגיות

בעולם המודרני, בו תאגידים וגופים מסחריים גדולים מחזיקים בכוח רב, נוצר צורך להגן על זכויותיהם של האזרחים מול אותם גופים. חוק תובענות ייצוגיות, שנכנס לתוקף בשנת 2006, נועד לספק מענה

קרא עוד »

תביעות ביטוח לאומי תאונת עבודה

פציעה בעבודה היא חוויה קשה ומלחיצה שיכולה להותיר אתכם מבולבלים ומתוסכלים. אולם, חשוב לזכור שאתם לא לבד. החוק בישראל מעניק לעובדים שנפגעו בתאונת עבודה זכויות נרחבות, כולל פיצוי כספי ושירותים

קרא עוד »
אין יותר מאמרים