בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לכך בעניינו של אדם שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2018. ברקע הדברים יש לציין, כי עדויותיהם של התובע ואשתו היו כה בלתי מהימנות, עד שבית המשפט המחוזי קבע שלא ניתן להסתמך עליהן.
השניים טענו בין היתר, כי התובע נזקק לכסא גלגלים במשך חצי שנה לאחר התאונה – אך סרטון מסיבת האירוסין שלהם, שהתקיימה חודשיים בלבד לאחר התאונה, הפריך טענה זו. הוא טען שאיבד אשך בתאונה; הבדיקה הרפואית מצאה שאין בכך אמת. האיש הסתיר מן המומחים הרפואיים תאונות קודמות שעבר. הוא גם טען שאיננו עובד, למרות שחזר כבר ב-2019 לעבודתו כיועץ מס, ואת אובדן ההכנסות ב-2020 ייחס לקורונה ולא לתאונה. השניים גם לא היססו למסור גרסאות עובדתיות שונות בהליכים שונים (למשל: בפני רשויות המס).
לגבי גובה ההכנסה ציין בית המשפט המחוזי, כי שכרו הממוצע של האיש לפני התאונה היה 6,000 שקל בחודש. לכן נקבע, כי עד 2023 יחושב שכרו לפי סכום זה; לאחר מכן – על פי השכר הממוצע במשק (10,532 שקל); ומשנת 2038 ועד גיל 70 – לפי 15,000 שקל בחודש. בסך הכל נפסקו לטובתו 1.77 מיליון שקל, מתוכם נוכו תשלומי הביטוח הלאומי בסך 678,000 שקל.
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את ערעורו של האיש (25.6.23). הוא התייחס בין היתר לקביעת השכר לצורך הפיצוי: "המערער היה כבן 35 בעת התאונה, לא בבחינת מי שטרם החל לכתוב את סיפור חייו, ולנוכח עברו התעסוקתי המעיד על חוסר יציבות ולנוכח השתכרותו הנמוכה עד לתאונה, העמדת שיעור השתכרותו לעתיד (בחלוף חמש שנים מפסק הדין) על השכר הממוצע במשק, בוודאי שאינה מקפחת אותו".
השופט עמית הזכיר, כי "פסק הדין רצוף קביעות עובדה ומהימנות שאינן מחמיאות למערער, בלשון המעטה, ובכגון דא אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב". הוא הוסיף: "לא למותר לציין את חוסר ההלימה בין מצבו האמיתי של המערער לסכומים שנתבעו על ידו, ושאותם העמיד על כ-15 מיליון שקל, משל היה קוודרופלג [משותק לחלוטין], אך כפי שציין בית משפט קמא, המערער שב לעבודה, נוהג ברכב ללא מגבלה או סיוע ואינו עושה שימוש בקביים. המערער תבע בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד סך של 800,000 שקל מבלי לצרף קבלות כלשהן על הוצאות שהוציא בשנים שחלפו מאז התאונה, וללא עיגון כלשהו בחוות הדעת הרפואיות. הדבר אך ממחיש עד כמה האדירו המערער והעדים מטעמו את חומרת הפגיעה".
השופט עמית גם אישר את החלטתו של בית המשפט המחוזי לפסוק למערער נכות תפקודית של 40% בלבד, פחות מהנכות הרפואית שקבעו המומחים: "בית המשפט הסביר ונימק את הפער, והדברים מעוגנים היטב בחומר הראיות שהונח בפניו". הערעור נדחה, ורק לפנים משורת הדין לא חויב המערער בהוצאות
ע"א 2197/23, פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (ה"פול").
